מושג המשפחה הולך ומשתנה לנגד עיננו - כיום כבר ברור כי משפחה אינה בהכרח גבר ואישה במערכת יחסים זוגית, שמגדלים יחד ילדים במשק בית משותף. גברים ונשים עשויים להחליט להביא יחד ילד לעולם מבלי להיות זוג רומנטי - בקשר שמבוסס על היכרות מוקדמת, או בחיבור שנעשה במיוחד לצורך ההורות. באדיבות אתר "כל זכות" אנו מגישים לכם מידע מקיף בנושא הורות משותפת


מהי הורות משותפת?

  • "הורות משותפת" היא כינוי למערכת יחסים בין גבר ואישה שמחליטים להביא לעולם ילד, מבלי שהם בזוגיות זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף.

  • הצדדים יכולים להיות הטרוסקסואלים או חד מיניים, ולשני הצדדים יכולים להיות בני או בנות זוג לפני התהליך, במהלכו, או אחריו.

  • תהליך ההתעברות מתבצע באמצעות הזרעה בבית חולים, במרפאת פוריות או באופן עצמי, הפריה חוץ גופית או יחסי מין.



הסכם הורות משותפת

  • כאשר גבר ואישה מתכוונים להיכנס יחד לתהליך של הורות משותפת, רצוי שיערכו הסכם, בליווי עורך דין.

  • הסכם הורות משותפת הוא חוזה בין שני צדדים, ורצוי לפרט בו ככל האפשר את תנאי ההורות ששני הצדדים מסכימים עליהם, כולל מזונות, זמני שהות עם הילד, החלטות חשובות לגבי גידול הילד ועוד. ככל שההסכם מפורט יותר - כך הסיכוי להימנעות ממחלוקות בעתיד, קטן יותר.

  • לאחר לידת תינוק, ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה.

  • בית המשפט לא מחויב לפסוק על פי מה שכתוב בהסכם, אלא על פי שיקול דעתו וטובת הילד.

  • אם בית המשפט אישר את ההסכם, יכול כל אחד מההורים לפנות בעתיד לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי ההסכם, אולם לשם כך יהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי חלו שינויי נסיבות המצדיקות את השינוי.



הזרעה או הפריה חוץ גופית

  • תהליך הפיכתם של גבר ואישה להורים משותפים, כולל בדרך כלל בשלב ראשון, הזרעת האישה מזרעו של הגבר. הדבר יכול להתבצע באמצעות יחסי מין, הזרעה ביתית, או בעזרת גורם רפואי, כמו בית חולים או מרפאת פוריות.

  • במקרה שהזרעה לא עובדת, ניתן לפנות להליך של הפריה חוץ גופית, בבית חולים או במרפאת פוריות.

  • אם שני הצדדים מתכוונים להשתמש בשירותים של גורם רפואי לצורך ביצוע הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, הם יידרשו לכלול בהסכם ההורות המשותפת (או בהסכם נפרד) מספר סעיפים, שבלעדיהם לא יוכלו לבצע את התהליך הרפואי:

    1. הסכמת הגבר לפעולה, והצהרה כי הוא מודע לחובותיו כלפי היילוד, ללא כל קשר להסכם.

    2. התייחסות לשאלת האפשרות של הצדדים להסכם לחזור בהם, והשימוש שייעשה בחומר הגנטי במקרה זה (כלומר בדגימת הזרע שנועדה לביצוע ההזרעה/ההפריה או בביצית המופרית לפני השבתה לגוף האישה). הקביעה בדבר החומר הגנטי תהיה כפופה לכל דין (כלומר אסור לצדדים לקבוע דרכי שימוש בחומר הגנטי שתהיינה מנוגדות לחוק).

    3. הצהרת האם כי היא אינה "אם נושאת", במשמעות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

    4. הצהרת שני הצדדים, כי ההסכם לא נעשה כנגד תמורה כספית או אחרת, וכי הם נכנסים אליו מרצונם החופשי.

    5. הצהרת שני הצדדים כי אינם נשואים לבני זוג אחרים.

  • חלק מהמרפאות המבצעות את הטיפול (בין אם מדובר בהזרעה ובין אם מדובר בהפריה חוץ גופית) דורשות אישור נוטריוני להסכם. מומלץ לברר מראש את דרישות המרפאה ולאשר את ההסכם אצל נוטריון מבעוד מועד.

  • בדרך כלל נוכחות הגבר נדרשת במהלך הטיפול, גם לאחר מתן דגימת הזרע, בין היתר לצורך חתימה על מסמכים המאשרים את הסכמתו לכל אחד משלבי הטיפול.

  • למידע נוסף ראו הזרעה מלאכותית וטיפולי פוריות כשהאישה והגבר אינם בני זוג (הורות משותפת)


זכויות בעת טיפולי פוריות והריון

היעדרות מעבודה לצורך טיפולי פוריות

  • עובדת או עובד העוברים טיפולי פוריות זכאים להיעדר מהעבודה במסגרת התהליך, על חשבון ימי מחלה.

  • ניתן להיעדר גם שעות בודדות ולא יום עבודה מלא, עד למכסה של 40 שעות היעדרות בשנה (בהתאם לחלקיות המשרה), ובמקרה כזה דמי מחלה ישולמו כבר מתחילת ההיעדרות.

  • למידע נוסף ראו היעדרות מהעבודה וימי מחלה בגין טיפולי פוריות.


איסור פיטורים ופגיעה בהיקף משרה בגלל טיפולי פוריות

  • אסור לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובד/ת במקום העבודה.

  • אם העובד/ת (שעובר/ת טיפולי פוריות, מועסק/ת אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים, אסור לפטר אותו/ה גם אם לא נעדר/ה בשל כך מהעבודה, וזאת במשך 150 ימים מתחילת הטיפולים.

  • האיסור על פיטורי העובד/ת חל בטיפולי פוריות לקראת שתי לידות במהלך תקופת ההעסקה באותו מקום עבודה, או עד 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי/ת.

  • למרות זאת, ניתן לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות במהלך תקופה זו, אם ניתן היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, אשר יינתן רק אם הממונה ישתכנע שאין קשר בין טיפולי הפוריות לפיטורים.

  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות.

היעדרות הגבר בגלל טיפולי פוריות של האישה

  • החוק לא מקנה לגבר זכות להיעדר מהעבודה לצורך ליווי האישה לטיפולי פוריות.

  • עם זאת במקרים שבהם מי שעוברת את טיפולי הפוריות תלויה בזולת בביצוע פעולות יומיומיות, קובע החוק שבן/בת הזוג לנצל עד 6 ימי מחלה לצורך טיפול בה.

  • במקרה של הורות משותפת כאשר לאישה יש שותף להורות במקביל לבן או בת זוג, לא ברור אם זכות זו מוענקת לשותף להורות או לבן או בת זוגה של האישה.

  • במקרה שאין לאישה בן או בת זוג, יש לשער כי השותף להורות זכאי לנצל את הימים הללו.

  • למידע נוסף ראו ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג.


היעדרות מהעבודה לצורך בדיקות הריון

  • היעדרות האישה

    • עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך ביצוע בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון, מבלי שהיעדרות זו תנוכה משכרה או מימי החופשה או מימי המחלה שצברה.

    • עובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר בשל הבדיקות עד 40 שעות במשך חודשי הריונה, ועובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר מספר שעות באופן יחסי לחלקיות משרתה.

    • למידע נוסף ראו תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות הריון.

  • היעדרות הגבר

    • החוק קובע כי עובד זכאי לזקוף עד 7 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שלו עקב הריון או לידה של בת הזוג.

    • במקרה של הורות משותפת, בו לעובדת יש בן זוג (שאינו האב) או בת זוג, לא ברור מי מהם זכאי לימי המחלה.

    • במקרה שאין לעובדת בן או בת זוג, יש לשער כי השותף להורות זכאי לנצל את הימים הללו.

    • ניתן לנצל את ימי המחלה רק לצורך אחד מהמקרים הבאים:

      1. ליווי האישה לבדיקות או טיפולים הקשורים להריון, שכרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר.

      2. ליווי האישה לבדיקות או טיפולים הקשורים להריון, גם אם לא כרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר, בנסיבות שבהן האישה תלויה בעזרת הזולת בביצוע בדיקות או טיפולים אלו (למשל, כאשר לאישה יש נכות המצריכה סיוע מהזולת).

      3. במקרה של הפלה - ליווי למשך עד 24 שעות מתום ביצועה.

      4. נוכחות בלידה, כאשר "לידה" נחשבת מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה.

      5. היעדרות בימים הרביעי והחמישי לאחר הלידה, בתנאי שהעובד שהה בחופשה 3 ימים לאחר הלידה (לפרטים נוספים, ראו היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג).

    • כל היעדרות אחרת תהיה על חשבון העובד (ימי חופשה או חל"ת) ומותנית בהסכמת המעסיק.

    • למידע נוסף ראו ימי מחלה עקב הריון או לידה של בת הזוג.

רישום הילד במרשם האוכלוסין

  • בבית החולים קיימת עמדה של משרד הפנים, אליה היולדת מתבקשת להגיע בימי האשפוז שלה, לרישום הילד. בהזדמנות זו עליה למסור לפקיד את:

    • שם המשפחה של הילד: רצוי להסדיר את הנושא לפני כן בחוזה בין ההורים ולהכריע אם הילד יקרא בשם המשפחה של האם, של האב או צירוף של שני שמות המשפחה.

    • שם האב: כדי לרשום את האב, עליו לחתום על "הצהרת אבהות" במעמד הרישום.


המדריך המקיף והמלא בנושא הורות משותפת, באתר "כל זכות"