בהגדרה, אסון יכול להיות גם בלתי נמנע או בלתי צפוי. מחדל, לעומת זאת, הוא "אי-ביצועה של פעולה שנחוץ לעשותה, מתוקף החוק או מתוקף האחריות המוטלת על אדם."
מאת: בני מאיר הלוי
השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, אמר לאחר האסון, ובצדק: "אני אחראי, אך אחריות אינה אשמה". אני רוצה להזכיר שלפעמים ייתכן מצב שמישהו גם אחראי וגם אשם. אני כמובן לא קובע שהוא אשם. עם זאת, באופן תאורטי כל האחראים יכולים לפרסם פוסט על כך שהם אמנם אחראים אבל "אחריות אינה אשמה". נכון?
אם "אין אשמים" ו"אין לקחים" ו"אין מסקנות" למה שאסון דומה, חלילה, לא יקרה שוב? למרבה הצער, יש מי שמנסים לגרור שיח ציבורי בנוגע לאסון, כאילו היה עוד סיפור של ימין ושמאל או סוגיית דת ומדינה. האם אין מספיק נושאים אחרים לריב ולהתווכח עליהם כל השנה? מתו עשרות אנשים. אולי נתרכז בשאלות למה זה קרה ואיך נמנע מזה לקרות שוב?
צודקים הטוענים שרק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לתת מענה שימנע את האסון הבא. במדינת ה"בוא נזרום ויהיה בסדר" זה פשוט הכרחי. יהודים ולא יהודים, חרדים, חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים - האינטרס שלנו כולנו, כישראלים, שתקום מיד ועדת חקירה ממלכתית. היום זה הילולא, מחר זה פסטיבל נוער, הופעה, משחק, הפגנה, או הלוויה. למעשה, כל אירוע רב ממשתתפים אחר, שיכול לעורר אינטרס למשטרה, ולא משנה מדוע, "להזרים אותו" ללא בקרה ולקוות לטוב.
בזהירות המתבקשת, אעריך כי שורש המחדל באסון מירון בל"ג בעומר נעוץ ברוח הנושבת במשטרה, לא מהיום, ולא רק באשמתה: "תנו למארגנים לנהל את עצמם ואת האירוע, וככה זה יעבור יותר חלק". האמת שזה גם עבד להם כמה פעמים, כולל גם ספציפית במירון. ולכן, לכאורה, זאת הייתה הנחת העבודה גם הפעם, לתת לאירוע להתנהל במינימום התערבות ומפגש- שוטר-מבקר. כמובן שהם כן ניהלו מבצעית את האירוע "מלמעלה" אבל זה לא הספיק. כמו שכולנו מבינים היום זאת לא באמת תכנית עבודה לאירוע המוני.
קריאה לחקירה עם קביעת תוצאותיה. ניגוח פוליטי
ואכן - בשום אירוע המוני נורמלי אחר, אין אישור לקיומו ללא כל האישורים הנדרשים שכוללים בין היתר גם בדיקה של כל פתחי הכניסות והיציאות, ואין מצב שהמעברים מתאפשרים באירוע המוני בסדר גודל כזה בתוך מתחם מפוצל לכמה מתחמי משנה ללא בקרה, הכוללת סדרנים ותוך הסתייעות במידת הצורך גם במסוקים. זה פשוט לא קורה. אז דווקא באירוע ההמוני הגדול בישראל?
אם ועדה בראשות שופט תבצע חקירת עומק ותחליט שמדובר באירוע בלתי נמנע או בלתי צפוי אני אופתע מאוד, אבל נקבל את ההכרעה. לפחות כרגע נראה שהאירוע הקשה גם נמנע וגם צפוי. אם תתבצע רק "בדיקה פנימית" של המשטרה, שכבר הכריזה על גיבוי מלא לתפקוד מפקד המחוז באירוע (!) או אפילו חקירה של מח"ש, משמעות הדבר היא שלמרות שהאסון הוכר כיום אבל לאומי רשמי, אין כוונה אמיתית למערכת לעשות שינוי בגישה שאפשרה לאסון הנורא הזה לקרות. גם ועדת חקירה ממשלתית וחסרת סמכויות לא תספק את המענה הנדרש כעת.
איך יכול להיות שאם אדם רוצה לארגן אירוע של 1000 משתתפים במרחב הציבורי עליו לספק מיליון אישורים ולעמוד בתנאים רבים, ואילו כאן כל הגורמים מצד אחד ברחו מאחריות ומצד שני אפשרו לו מידי שנה להתקיים למרות היקפים מטורפים של 100-250 אלף איש? לציבור הישראלי מגיע לקבל הסברים ותשובות.
האסון האזרחי הגדול בישראל בכל הזמנים חייב להיחקר, מיד, וחייבים להפיק ממנו לקחים גם אם לרבים ובכירים זה לא נוח. אם לא תוכרז ועדת חקירה ממלכתית משמעות הדבר שפוליטיקה וכסף חשובים יותר מחייהם של עשרות ישראלים. ההשלמה עם זה - עוד אסון, והמשמעות של זה - עוד אסון.
נראה שרק לחץ ציבורי משותף מכל קשת המפה הפוליטית, יכול למנוע מאסון דומה להתרחש בעתיד. הכרזה על יום אבל והורדת הדגלים לחצי התורן לא תמנע הישנות של האירוע. על הציבור, כלי התקשורת ונבחרי הציבור לגלות אחריות ולשים את סוגיית חקר האסון והפקת הלקחים מעל לכל מטרה או אינטרס פוליטי.
רוצים לשלוח מאמר דעה? פנו אלינו