מאת: www.he.chabad.org 


שאלה:

אם יש משהו שאני הכי אוהב בחב"ד זו העובדה שלכל דבר יש להם הסברים. אז אולי תוכלו לספק לי הסבר לשאלה הבאה: הבנתי שביום האחרון של פסח אתם עורכים 'סעודת משיח'. איזו סעודה זו בכלל – האם המשיח רעב והוא מחפש אוכל?

תשובה:

ראשית, לגבי הערתך הראשונה אתה צודק בהחלט. ראשי התיבות של 'חב"ד' הן 'חכמה, בינה, דעת', כלומר היכולת האינטלקטואלית של האדם. חסידות חב"ד דוגלת בכך שאין להסתפק רק בחיבור רגשי לבורא העולם אלא שיש גם ללמוד ולהבין את דרכיו.

 מצד שני, חשוב לזכור שאין לנו הסברים לכל דבר... למשל, ישנם חלקים בתורה המכונים 'חוקים' להם אין כל הסבר שכלי. גם כאשר אנו לא מבינים מדוע, אנו עדיין מקיימים את המצוות מתוך אמונה כי לבורא העולם יש סיבות משלו וכמו שאומר השיר "לפעמים גם מותר לא לדעת הכול." 

לשאלתך: הנה קצת היסטוריה והסבר על המנהג לערוך סעודת משיח ביום האחרון של החג. 

הבה נתחיל בכך שזהו לא רק מנהג חב"ד. זהו מנהג שנהוג בחוגים נוספים, ובשנים האחרונות, בעידודו של הרבי מליובאוויטש, הוא אף הפך להיות נפוץ יותר.

 הראשון שחגג את סעודת המשיח היה ככל הנראה רבי ישראל הבעל שם טוב. הבעל שם טוב היה זה שאמר שביום האחרון של חג הפסח "מאיר גילוי הארת המשיח" וערך סעודה מיוחדת לכבודו. 

[בחוץ לארץ, היום האחרון של פסח הוא גם היום בו אנו קוראים בהפטרה את הנבואה האלוקית המבשרת על ביאת המשיח ואחרית הימים, "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה, ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'... וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים."] 

מהו המשיח? המשיח יהיה זה שיבשר על חזון אחרית הימים האולטימטיבי, היום בו השנאה והקנאה ייכחדו מן העולם והשלום וההרמוניה יתפסו את מקומם. ביום בו המשיח יבוא תתגשם מטרת הבריאה - החיבור הנצחי לבורא העולם .לפיכך, כאשר פעם בשנה מפציע ניצוץ מאור מיוחד זה, אנו רוצים לתפוס ממנו מעט ולשמר אותו; לתת לו מקום במימד הפיזי מלבד זה הרוחני. לפיכך אנו עורכים סעודה, טועמים משהו, אומרים 'לחיים' ומאחלים זה לזה כי נזכה שניצוץ זה יהפוך ללהבה.


התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org