חוקרים ישראלים ייצרו בירה משמרים שנמצאו בכלים עתיקים
חוקרים ישראלים ייצרו בירה משמרים שנמצאו בכלים עתיקים
מחקר מיוחד שבוצע ע"י חוקרים מרשות העתיקות, האוני' העברית, תל-אביב ובר-אילן, מצא שיטה מיוחדת לבודד שמרים מכלי חרס קדומים על מנת לייצר מהם בירות בעלות איכויות טובות.
איזו בירה פרעה מלך מצרים אהב לשתות?
כבר בתקופת העולם הקדום בירה היוותה מרכיב חשוב בתזונה היומיומית, ויוחס לה כוח רב בייחוד למטרות פולחן דתי וריפוי. כלי החרס, בהם יוצרו הבירות בימי העת העתיקה, היו הבסיס למחקר החדש. מובילי המחקר, החוקרים ד"ר רונן חזן וד"ר מיכאל קלוטשטיין - מיקרוביולוגים מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית,שעוסקים בדרך כלל במחקר רפואי, עשו שימוש בשמרים שיצרו מושבות והתבססו בנקבוביות של כלי החרס וניסו לבדוק דרכם איך הם נשמרים לאורך שנים. באמצעות אותם שמרים יוצרו לבסוף בירות איכותיות וראויות לשתייה.
בשלב האחרון של המחקר, הצליחו לייצר החוקרים בירות מהשמרים המבודדים בעזרת מומחה הבירות איתי גוטמן. לאחר הייצור, אלה נבדקו באנליזה כימית של חומרי טעם וריח על ידי ד"ר אלישיב דרורי מאוניברסיטת אריאל ובידי צוות טועמים מוסמך מארגון טועמי הבירה הבינלאומי BJCP בהובלת שמואל נקאי. מהבדיקות עלה כי הבירות הן בעלות איכויות טובות וכן ראויות לשתייה. זאת ועוד, להפתעת החוקרים, בנוסף לכלי הבירה הם הצליחו לבודד מספר ניכר של שמרים גם מנרות חרס קדומים, שמוצאם ככל הנראה משמן הזית, ממצא שחיזק את ההנחה שמושבות של שמרים מסוגלות להתבסס במשך שנים ארוכות בכלי חרס.
ד"ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר, מספר כי "הפלא הגדול כאן זה שמושבות השמרים שרדו בתוך הכלים, מושרים בתוכם במשך אלפי שנים, ופשוט חיכו שנוציא ונגדל אותם. דרכם הצלחנו לייצר את הבירה ועכשיו אנחנו יודעים מה היו הטעמים של הבירה הפלישתית והבירה המצרית. אגב, הם בכלל לא רעים. מעבר לגימיק של שתיית הבירה של פרעה מלך מצרים או אכיש מלך גת, יש למחקר זה חשיבות רבה לתחום של ארכיאולוגיה ניסויית, תחום המנסה לשחזר את העבר. המחקר שלנו מציע כלים חדשים לבחינת שיטות, איכות ומאפשר לכולנו לטעום את טעמם של מוצרי מזון עתיקים".
ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות מדגיש את חשיבות התגלית: "אנחנו מדברים פה על פריצת דרך אמיתית, זאת הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, זאת אומרת מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול, זה לא נעשה אף פעם בעבר".
פרופ' יובל גדות, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב: "חפרנו ברמת רחל, האתר הפרסי הכי גדול בממלכת יהודה, ומצאנו בו ריכוז גדול של קנקנים שכתוב עליהם את האותיות י', ה', ד' – יהוד. במקום מלכותי כמו רמת רחל הגיוני שתהיה צריכה של אלכוהול, מקום בו ישב הנציב הפרסי". פרופ' אהרון מאיר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן: "הממצאים קורמים אור וגידים לדימוי המקראי על כך שהפלישתים שתו לשוכרה."